מרכזי הכובד של הכלכלה העולמית משתנים עם עלייתן של מעצמות כלכליות חדשות, כמו סין, הודו ורוסיה, שהתמקמו בין עשרים הכלכלות המובילות בעולם, למרות שבכל הקשור להכנסה לנפש הן עדיין רחוקות מהמעצמות הכלכליות הוותיקות. הגידול בתוצר מלווה, לרוב, בשינוים חדים בהתפלגות ההכנסות והעושר בחברה, ולכן במקביל לגידול העושר בעולם חל גידול עולמי בפערים הכלכליים ובאי השוויון בהכנסה הממוצעת לנפש. המעבר לכלכלת הידע מרחיב את הפער בין מעמד הביניים ובין והעשירים, שהם הנהנים העיקריים מכלכלת הידע. תהליכים אלה אינם פוסחים על ישראל, הצפויה להתמקם, עד שנת 2020 בין עשרים המדינות המפותחות בעולם. העלייה בתמ"ג לנפש בישראל תתבטא בעלייה בהכנסה הפנויה לנפש, בהגדלת כוח הקנייה ובהגברת הצריכה הביתית.
מאידך, פער ההכנסה הפנויה הצפוי בין העשירון העליון לתחתון בישראל, מוערך בפי 25 לערך. בנוסף, כלכלה מבוססת-צריכה תוביל לדומיננטיות של הצרכן, ותקדם נורמות של הקשבה, של שקיפות ושל יצירת הגנות חזקות לצרכנים. החינוך בישראל יצטרך להקנות את המיומנויות הנדרשות לתעסוקה במאה ה- 21 להתייחס לשחקנים הגלובליים החדשים, להתמודד עם תפישת התלמיד כצרכן שירותי חינוך ולפעול לצמצום הפערים הכלכליים על ידי הקניית מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות שיסייעו לדור הבא להצליח בכלכלת הידע ובשוק התעסוקה העתידי.